תיאורית ההתחממות הגלובלית כפי שהיא מוצגת בסרטו של אל גור "האמת המטרידה" נתפסת על ידי הציבור כקונצנזוס שאין חולקים עליו בקהילה המדעית. יובל קלר מביא קולות אחרים המנסים לספק הסברים חלופיים ושואל האם הקונצנזוס בעניין הוא תולדה של אמת מדעית או של פוליטיקה.

מזה כשני עשורים, אנו חשופים לתרחישים האפוקליפטיים האפשריים של משבר אקלים. ממדבור ועד הצפות, מרעב המוני ועד התפשטות מגפות. בשנת 2006 יצא לאקרנים "האמת המטרידה", סרטו זוכה האוסקר של דיוויד גוגנהאיים, בכיכובו של סגן נשיא ארצות הברית לשעבר אל גור. הסרט גרף כמעט 50 מיליון דולר והעלה על סדר היום הבינלאומי את משבר האקלים הצפוי לנו בעתיד אם נמשיך במדיניות "עסקים כרגיל".  ב"אמת המטרידה" נטען כי לפי קונצנזוס המדענים, הרחב ביותר אי-פעם, לא רק שההתחממות הגלובלית היא עובדה אלא שאנחנו, בני האדם, אחראים לה באופן ישיר.  בראיון שנתן חבר הכנסת דב חנין לאתר האינטרנט "סקופ", הוא מזכיר סקר שבו נבדקו 1,000 מאמרי מחקר (שעברו ביקורת והתפרסמו בעיתונות המדעית הרצינית) אשר התייחסו לקביעה שבני האדם הם הגורמים למשבר האקלים. "כמה מהם הסתייגו מקביעה זאת? אף לא אחד!". הקונצנזוס הרחב בעניין מתבטא גם בכך שבשנת 2007 זכו בפרס נובל לשלום הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי אקלימי של האו"ם (IPCC) וכן כוכב "האמת המטרידה" אל גור. IPCC הינו גוף מדענים המאורגן בחסות האו"ם. דוחותיו היוו את הבסיס לאמנות בין לאומיות לצמצום גזי חממה דוגמת פרוטוקול קיוטו משנת 1997 ואת הבסיס המדעי להפניית תקציבים ולעיסוק הכמעט אובססיבי שלנו, בעת האחרונה, בהתחממות כדור הארץ.

התחממות כדור הארץ נגרמת, לפי התיאוריה המקובלת, כתוצאה מהגברת אפקט החממה על-ידי פעילות אנושית. במה הדברים אמורים? על רגל אחת, אפקט החממה הוא אפקט טבעי של כדור הארץ: גזים הנמצאים באטמוספרה, פחמן דו-חמצני, אדי מים, מתאן וגזים אחרים הידועים כגזי חממה, לוכדים חלק מקרני השמש בתוך האטמוספרה. תופעה זו מאפשרת את חימום פני הקרקע לטמפרטורות המאפשרות קיומם של חיים. למעשה, ללא אפקט החממה, הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס ולא 15 מעלות, כפי שהיא היום. מאז המהפכה התעשייתית במאה השמונה עשרה ועד היום פולטים בני האדם כמויות גדלות והולכות של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים לאטמוספרה על ידי שריפת דלקים פוסיליים (מאובנים מבוססי פחמן) דוגמת פחם ונפט. אומנם, גזי חממה חיוניים לקיום חיים על כדור הארץ, אך גם עבור הכוכב שלנו אפשרי שמדבר טוב יהיה יותר מידי. מדידות שנערכו במאה השנים האחרונות מצביעות על עלייה ממוצעת של כמעלה אחת על פני כדור הארץ כולו. IPCC מעריך כי עד סוף המאה העשרים ואחת צפויה עלייה נוספת של כשלוש עד שש מעלות. לא מדובר כאן בימי שרב בלתי נסבלים במהלך השנה כולה אלא על מערכת כאוטית מושלמת שעלולה לצאת (ואולי כבר יצאה) מכיול. חשבו, כיצד מתנהג גופכם כאשר אתם סובלים מחום. אתם סובלים מתשישות, כאבי שרירים, ערפול הכרה ועוד. אתם לא מתפקדים. כדור הארץ דומה לנו ועלייה של כמה מעלות משמעה הפרת האיזון של המערכת האקולוגית כולה.

לרוב, אנו רגילים שהבעייתיות היחידה בתיאורית ההתחממות הגלובלית היא הפתרון לבעיה שהיא מציגה בפנינו. כלומר, האתגר העומד בפנינו עתה הוא לצמצם את התלות הכבדה שלנו בדלקים פוסיליים. דלקים אלו מניעים את רכבנו, מאירים את בתינו ומקיימים את אורח החיים המודרני. זהו אתגר לא פשוט בעליל, אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבו בפני האנושות. אך האם זו הבעייתיות היחידה? הורגלנו לחשוב שהתיאוריה שלמה, שיש קונצנזוס מוחלט לגבי המעורבות האנושית בעליית הטמפרטורה, כמו שאיש לא מערער על  E=MC². אלא שלאחרונה מתברר שהן בתיאוריה עצמה והן בפתרונות המוצעים צצים סדקים. מספר הקולות, בקהילה המדעית ומחוץ לה, הקורא לשינוי מחשבתי גדל, ומתעורר הצורך להפנות אליהם חלק מתשומת הלב.

במרץ 2007 שידר לראשונה ערוץ 4 הבריטי את סרטו מעורר המחלוקת של מרטין דורקין (Durkin) "התרמית הגדולה של ההתחממות הגלובלית". הסרט מציע תיאוריות חלופיות להתחממות כדור הארץ, תוקף בחריפות את סרטו של אל גור ומכחיש את מעורבות בני האדם בתהליך. "זה מאד נדיר שסרט משנה את ההיסטוריה" אומר דורקין בראיון למגזין בריטי,"אך אני חושב שזוהי נקודת מפנה ושבעוד חמש שנים, ייראה הרעיון שאפקט החממה הוא הסיבה העיקרית להתחממות הגלובלית כבלבול ביצים".

דורקין יוצא במתקפה כנגד הקשר החד משמעי כביכול שבין פליטת פחמן דו-חמצני והתחממות כדור הארץ. קידוחים גיאולוגים שנעשו בכיפות הקרח של הקטבים לימדו כי במשך 650,000 השנים האחרונות ישנה התאמה מדהימה כמעט בין רמות ה- CO₂באטמוספרה לבין הטמפרטורה. אך למעשה, אין כל הוכחה שרמת פחמן דו-חמצני גבוהה אכן גוררת עלייה בטמפרטורה. ייתכן שהקשר הוא הפוך, כלומר, שטמפרטורה גבוהה משחררת מהביו-מסה רמות גבוהות של CO₂ לאטמוספרה. אם הדבר נכון, הרי שאין לאנושות כל קשר לתהליך ההתחממות שבו היא צופה. בין השאר טוען דורקין כי הרבה לפני המהפכה התעשייתית, בין 1,100 ל-1,300 לספירה הנוצרית, נרשמו טמפרטורות גבוהות יותר מבימינו (דבר הידוע כ"תקופה החמה של ימי הביניים"). דורקין מצביע על מחקר הטוען שעליית ה- CO₂מאחרת את עליית הטמפרטורה בכ-800 שנה ומזכיר שבין שנות הארבעים לשנות השבעים, במקביל לזינוק הכלכלי והתעשייתי העצום באירופה ובמדינות המתפתחות, חווה כדור הארץ דווקא התקררות משמעותית. הדבר הביא בזמנו קבוצת מדענים לנסח מכתב חד משמעי הדורש מהנשיא האמריקאי דאז, ריצ'רד ניקסון, להתערב ולמנוע עידן קרח חדש. ניקסון בחר שלא להתערב והיום במקום עידן קרח, אנחנו על סיפו של משבר אקלימי חדש.

יובל קלר הוא תלמיד התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה, שנה ב'.